תפריט
במציאות החיים הישראלית, בפרט בעשורים האחרונים, התפתחו צורות שונות ומגוונות של משפחה ושל מערכות יחסים זוגיות, ובתוך כך התפתח מוסד הידועים בציבור.
מוסד הידועים בציבור הינו שם כולל לבני זוג המנהלים יחסים המדמים יחסי נישואין, אך אינם נשואים או אינם נחשבים נשואים מבחינה משפטית, במסגרתו נקבעו זכויות וחובות גם לבני זוג שמעולם לא נישאו.
ההתפתחות בדין, הן בחקיקה והן בפסיקת בתי המשפט, חלה בשל קיומם של מגזרים שלמים שאין להם כל דרך חוקית להינשא בישראל, למשל זוגות חד מיניים, וכן בשל בחירתם של רבים לא להינשא, בין בנישואים דתיים ובין בנישואים אזרחיים, בד”כ מתוך אידיאולוגיה.
“ידועים בציבור” אינו סטטוס משפטי ואין בו כדי לשנות את מעמדם האישי של כל אחד מבני הזוג, אלא זהו תיאור של מצב עובדתי, כאשר הגדרת בני זוג כידועים בציבור הינה בעלת השלכות משפטיות, הן מבחינת היחסים בין בני הזוג ובין עצמם והן מבחינת היחסים בין בני הזוג ובין צדדי ג’.
מוסד הידועים בציבור הינו תוצר של המשפט הישראלי החילוני, אשר מאפשר למדינה ולרשויותיה להעניק זכויות ולהטיל חובות, כפי שהדין קובע ביחס לבני זוג נשואים, גם לבני זוג שאינם נשואים זה לזה. בנוסף, מצב זוגי של ידועים בציבור מאפשר לגופים פרטיים, למשל מקומות עבודה, להעניק זכויות לבני זוג של עובדיהם, כשם שהן מוענקות במקרה של עובדים נשואים.
מיהו ידוע בציבור?
בספר החוקים הישראלי אין הגדרה אחידה של המושג “ידועים בציבור” ואין הגדרה כוללת ומקיפה של כלל הזכויות והחובות הנובעים מיחסים של ידועים בציבור, ולכן השאלה מיהו ידוע בציבור הינה שאלה סבוכה ומורכבת.
בעבר הייתה גישה לפיה ידועים בציבור הינם מי שהציבור תופס אותם כנשואים למרות שאינם נשואים זה לזה, אולם כבר בפסיקה מוקדמת של בית המשפט העליון (ע”א 481/79 רוזנברג נ’ שטסל) נקבע כי אין היגיון לחרוץ את גורלם של בני זוג לפי תפיסתו ומחשבתו של הציבור על יחסיהם של בני הזוג, אלא יש להכריע בזכויותיהם על פי טיב הקשר שהתקיים ביניהם והמהות האמיתית של יחסיהם.
לאורך השנים התפתחו מבחנים שונים לקביעת השאלה מיהו ידוע בציבור, הכוללים קיום חיי משפחה, ניהול משק בית משותף, העדר נישואים לאחרים וכיוב’.
בפסיקה מאוחרת יותר, קבע בית המשפט העליון כי המבחן הרלבנטי לקביעת ידועים בציבור הינו מבחן סובייקטיבי לפיו יש לבחון את כוונתם ואומד דעתם של בני הזוג לגבי טיב מערכת היחסים ביניהם. דהיינו, האם בני זוג שבחרו לא להינשא זה לזה, מסכימים באופן מפורש או משתמע, להחיל על יחסיהם את ההשלכות האזרחיות-כלכליות החלות על זוג נשוי, לרבות במקרה של גירושין (בע”מ 2478/14 פלונית נ’ פלונית).
הסכמתם של בני הזוג כאמור, תיבחן בהתאם לראיות שיוצגו בפני בית המשפט, כאשר ניהול משק בית משותף וחיי משפחה הם אכן מדדים לבחינת השאלה האם הם ידועים בציבור, אך הם ייבחנו בהתאם למכלול הראיות והנסיבות של המקרה, לרבות כמה זמן נמשכו יחסי הצדדים. חשוב לציין, כי קשר ממושך של בני הזוג אינו מעיד בהכרח על היותם ידועים בציבור, וההיפך – ייתכן כי בני זוג שניהלו יחסים למשך חודשים ספורים בלבד ייחשבו כידועים בציבור, ובלבד שמתקיימים ביחסיהם המבחנים שנקבעו בפסיקת בתי המשפט.
התנאים והמבחנים שהתפתחו לאורך השנים בפסיקת בתי המשפט אינם מהווים רשימה סגורה, כך שכל מקרה ייבחן לגופו ובהתאם לנסיבותיו המיוחדות, וממילא כל מערכת יחסים זוגית הינה שונה ומיוחדת, ואין להשוות בין מקרה אחד למשנהו.
במישור היחסים הפנימיים שבין בני הזוג ובין עצמם, הגדרתם כידועים בציבור הינה בעלת משמעות והשלכות משפטיות רבות ומגוונות, והעיקרית שבהן האם הסכימו בני הזוג להחיל על עצמם את הלכת השיתוף, לרבות הזכויות הפנסיוניות שלהם והכרה בחובת תשלום מזונות אזרחיים ביניהם.
זכויות ירושה של ידועים בציבור
להגדרת בני זוג כידועים בציבור ישנן השלכות משפטיות רבות ביחסיהם כלפי צדדי ג’, אחת המרכזיות שבהן הינה זכות הירושה והזכויות הנובעות ממנה, למשל זכאות לקצבת שארים, הכרה בזכות לדיירות מוגנת וכיוב’.
סעיף 55 לחוק הירושה, התשכ”ה-1965, קובע את זכותו של ידוע בציבור לרשת את בן זוגו, בהעדר צוואה ובתנאים המפורטים בו; וכך קובע הסעיף “איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף, אך אינם נשואים זה לזה”, כלומר כאשר אחד מבני זוג ידועים בציבור נפטר, ובשעת מותו אף אחד מבני הזוג לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את בן הזוג הנותר בחיים כאילו המוריש ציווה לו את מה שזכאי לקבל בן זוג נשוי בירושה על-פי דין, ובלבד שאין כל הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת.
אם כן, הזכות לרשת אדם לפי סעיף 55 לחוק הירושה, כשהאדם לא הותיר אחריו צוואה, מושתתת ונקבעת לפי 3 מבחנים: קיום יחסים משפחתיים, ניהול משק בית משותף, בשעת המוות אף אחד מהצדדים לא נשוי לאדם אחר. אין צורך בהוכחת כוונת הנפטר ו/או בתנאי נוסף אחר על מנת שבן הזוג שנותר בחיים יירש את בן זוגו שנפטר כאילו היו נשואים. סעיף 11 לחוק הירושה משווה את מעמדו של הידוע בציבור למעמדו של “בן זוג”.
בעניין זה יצויין כי למרות שסעיף 55 לחוק הירושה נוקט לשון מפורשת של “איש ואישה”, ולכאורה בני זוג חד-מיניים אינם נכנסים בגדרו של הסעיף, בהתאם לפסיקה שהתפתחה לאורך השנים, קבע בית המשפט כי זכות הירושה המוענקת לידועים בציבור בסעיף 55 לחוק הירושה חלה גם על זוגות חד מיניים.
להגדרת בני זוג כידועים בציבור השלכות משמעותיות וקריטיות, לרבות השלכות כלכליות, לכן מומלץ לפנות לייעוץ משפטי עם קבלת ההחלטה על פירוד, לקבלת מענה לשאלות מהותיות בעניין חלוקת רכוש, מזונות בן זוג וכיוב’, לצורך עריכת הסכם מתאים הקובע את הכללים שמבקשים בני הזוג להחיל על יחסיהם ו/או בניית אסטרטגיה משפטית, בהתאם לנסיבות המקרה.
משרדנו בעל ניסיון עשיר ורב שנים בניהול תיקי פירוד רגישים מאוד ובעלי היבטים כלכליים קריטיים. אנו מעניקות שירות משפטי מקצועי בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ובהתאם לרצון הלקוח, תוך מתן יחס, ליווי אישי וזמינות מירבית. אנו מאמינות כי כל לקוח הוא עולם ומלואו, ומשרדנו מתכנן, מנווט ומנהל כל תיק בחוכמה ובמקצועיות, תוך בניית אסטרטגיה משפטית נכונה בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה ולדין הנוהג.
בטרם תקבלו כל החלטה מומלץ להיוועץ בעורך-דין מומחה בתחום דיני המשפחה.
לתיאום פגישת ייעוץ, הנכם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו.
