תפריט
סעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962 (להלן: “חוק הכשרות המשפטית”) קובע כי כל אדם כשר לביצוע פעולות משפטיות וזכאי לזכויות משפטיות, כלומר ברירת המחדל הקבועה בחוק הינה כי כל אדם כשר לביצוע פעולות משפטיות.
סעיף 2 לחוק קובע את החריג לכלל, בהגבלה על-ידי בית המשפט או בהתאם להוראות החוק, כלומר שמעבר לקיומם של חוקים המגבילים את כשרותו של אדם לביצוע פעולות משפטיות, למשל במקרה של קטינים, בית המשפט מוסמך להגביל אדם מלבצע פעולות משפטיות ו/או לקבוע את אי כשרותו המשפטית.
קטינים
סעיף 3 לחוק קובע כי אדם שטרם מלאו לו 18 שנים הינו קטין, ואדם שמלאו לו 18 שנים הינו בגיר, כאשר הגדרה משפטית זו חשובה ורלבנטית לחוקים רבים, לזכויות אזרחיות שונות ולחובות המוטלות מכוח חוק. לצד זכויות הנתונות לכל קטין, חוקים רבים מגבילים אדם מלבצע פעולות משפטיות שונות רק משום גילו, כלומר שקטינות הינה חריג לכלל.
אפוטרופוס טבעי
סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית קובע כי הוריו של קטין הינם האפוטרופוסים הטבעיים שלו, והם חייבים בחינוך ילדיהם הקטינים, בגידולם ובהבטחת קיומם הכלכלי, וכן מוטלת עליהם החובה להקנות לילדיהם כלים לעתיד.
יחד עם זאת, בנסיבות מסוימות ייתכן כי בית המשפט ימנה לקטין אפוטרופוס במקום הוריו, כלומר אדם אשר יהא אחראי על גידולו וטיפולו השוטף של הקטין.
מעבר לאחריותו הכוללת של האפוטרופוס על הקטין, החוק קובע כי אפוטרופוס לקטין או נציג מטעמו יכולים לבטל בעצמם פעולה משפטית שביצע הקטין. בעניין זה יצויין, כי ישנן פעולות משפטיות, כגון עריכת הסכם שכירות, רכישה באשראי וכיוצ”ב, שקטין כלל אינו יכול לבצע ללא הסכמת האפוטרופוס עליו, ואם ביצע פעולות כאמור הן יכולות להתבטל; וישנן פעולות משפטיות של קטין אשר נדרש להן אישור של בית המשפט, למשל רכישת או מכירת דירה, המרת דת וכיוצ”ב.
בעניין זה יצויין כי אומנם ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם, אך עדיין ישנן פעולות מסוימות שנדרש להן אישור בית המשפט ולא די בהסכמת ההורים.
פסולי דין
חריג נוסף לכלל הקובע כי כל אדם כשר לביצוע פעולות משפטיות קבוע בסעיף 8 לחוק הכשרות המשפטית. סעיף 8 עוסק באנשים המוגדרים כ”פסולי דין”, ומסמיך את בית המשפט להכריז על אדם כפסול דין, אם בגין מחלת נפש או ליקוי שכלי, אותו אדם “אינו מסוגל לדאוג לענייניו”, כלומר לא יכול לדאוג בעצמו לצרכיו האישיים ו/או לדאוג לקיומו הכלכלי והאישי.
סמכות בית המשפט להכריז על אדם כי הינו פסול דין, היא בהתאם לפנייה של בן זוגו או קרובו של האדם הנדון או לבקשת המדינה- באמצעות בקשה שמגיש היועץ המשפטי לממשלה. החוק קובע באופן מפורש את זכותו של האדם שבעניינו הוגשה בקשה להכרזה כפסול דין, להשמיע את דבריו ולטעון בפני בית המשפט, בעצמו או באמצעות בא כוחו.
במידה ובית המשפט קבע כי אדם הוא “פסול דין” ולכן הוא חסוי, הרי שמעת ההכרזה אותו אדם לא יהיה כשר לביצוע כל פעולה משפטית (זכויות וחובות) וימונה לו אפוטרופוס. ככל שההכרזה על אדם כפסול דין לא הייתה מוצדקת או ככל שהנסיבות והתנאים בגינן הוכרז כפסול דין חדלו להתקיים. האדם עצמו, בן זוגו, קרובו או היועץ המשפטי לממשלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לביטול ההכרזה.
האפוטרופוס ותפקידיו
אפוטרופוס הוא אדם המקבל את מינויו באופן טבעי בהתאם להוראות החוק או שבית המשפט ממנה אותו, וזאת כדי לשמש גורם אחראי שאמון על דאגה לצרכיו הקיומיים והיומיומיים של אדם מסוים.
בהתאם לכך, תפקיד האפוטרופוס נושא בחובו אמון מהותי וחובות למכביר, למשל החובה לנהוג בהגינות ובמהימנות, החובה לנהוג בתום לב, וכן החובה לשקול רק שיקולים הנוגעים לטובת החסוי. האפוטרופוס הוא בעל הסמכות כלפי החסוי וכלל ענייניו וצרכיו.
תפקידו של האפוטרופוס חשוב ביותר ועליו למלא תפקיד זה בהתאם לדין ובזהירות רבה, בין אם הוא אפוטרופוס טבעי (כמו הורה לילד) או אפוטרופוס שמינה בית המשפט. ככל שהאפוטרופוס פוגע בחסוי ו/או נוהג בניגוד לסטנדרט הזהירות המצופה ממנו ו/או נוהג שלא כשורה ו/או בניגוד לדין, הוא עלול להיות חייב מבחינה פלילית, ואף להיות חייב מבחינה נזיקית, הן כלפי החסוי והן כלפי צדדי ג’.
כמו כן, אפוטרופוס אשר מונה על ידי בית המשפט, חייב בדין וחשבון לבית המשפט, בין אם באופן ישיר ובין אם באמצעות העמותה האמונה על האפוטרופוס, ובעת המינוי בית המשפט יכול להורות לאפוטרופוס הוראות שונות למילוי תפקידו.
בנוסף לאבחנה בין אפוטרופוס טבעי לאפוטרופוס הממונה על-ידי בית המשפט, יש להבחין בין אפוטרופוס שבית המשפט ממנה לאדם על מנת שינהל את כל ומלוא ענייניו, ובין אפוטרופוס אשר בית המשפט ממנה לאדם לעניין ספציפי ו/או לצורך ביצוע פעולות מסוימות בלבד, למשל אפוטרופוס על הרכוש, אפוטרופוס על הגוף.
סוג כזה של אפוטרופוס, מוכר לאנשים רבים, אשר בשלב מסוים בחייהם מתמנים לשמש כאפוטרופוסים להוריהם הקשישים. מקרה שכיח נוסף, הינו ילדים בעלי צרכים מיוחדים, שאף עם הגיעם לבגירות אינם מסוגלים לדאוג לענייניהם ולנהל את חייהם בעצמם. במצב זה, רשאים ההורים לפנות לבית המשפט ולהתמנות כאפוטרופוסים על ילדיהם הבגירים.
בעת מינוי אפוטרופוס לאדם, בית המשפט מוסמך לקבוע שהמינוי הינו עד להחלטה אחרת שתינתן על-ידי בית המשפט או מראש להגביל את המינוי בזמן, ובהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט, בסמכותו להאריך את תקופת המינוי של האפוטרופוס.
תומך בקבלת החלטות
סעיף 33א לחוק הכשרות עוסק בשיקול דעתו של בית המשפט במינוי אפוטרופוס לאדם בגיר, וקובע תנאים, אשר בהתקיימם יחד, בית המשפט אכן יורה על מינוי אפוטרופוס. אחד התנאים הוא כי נבחנה החלופה הקבועה בסעיף 67ב לחוק- מינוי תומך בקבלת החלטות.
בשל מעמדן החוקתי של זכויות האדם, וזכות היסוד של כל אדם באשר הוא לעצמאות וחירות, לרבות זכויות על גופו וקניינו, נקודת המוצא של המחוקק הינה שהגבלת זכויות אלה תהיה מינימלית ומידתית, כאשר הפועל היוצא, הוא הרצון להימנע ממינוי של אפוטרופוס ככל האפשר. בהתאם לכך, במקרים מסויימים ובנסיבות המתאימות, ניתן למנות לאדם “תומך בקבלת החלטות”, אדם שתפקידו לסייע לאדם אחר להגיע להחלטות נכונות ומושכלות, מבלי למנות את אותו תומך החלטות כאפוטרופוס, על כל המשתמע מכך, לרבות הפגיעה באוטונומיה של האדם שלגביו התבקש המינוי.
משרדנו בעל ניסיון רב בתיקי מינוי אפוטרופוס, משני צדי המתרס, אשר מעצם טיבם הינם תיקים רגישים מאוד וחלקם בעלי היבטים כלכליים קריטיים, וכן ניסיון עשיר בעריכת יפוי כח מתמשך.
אנו מעניקות שירות משפטי מקצועי, יחס, ליווי אישי וזמינות מירבית. אנו מאמינות כי כל לקוח הוא עולם ומלואו, ומשרדנו מתכנן, מנווט ומנהל כל תיק בחוכמה ובמקצועיות, תוך בניית אסטרטגיה משפטית נכונה בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה ולדין הנוהג.
בטרם תקבלו כל החלטה מומלץ להיוועץ בעורך-דין מומחה בתחום דיני המשפחה, לצורך תכנון נכון של עתידכם ועתיד בני משפחתכם.
לתיאום פגישת ייעוץ, הנכם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו.
