תפריט
אזרחים רבים בישראל חווים מציאות כלכלית לא פשוטה, ולאחר משבר הקורונה העולמי, התמודדות עם קשיים כלכליים הפכה להיות נחלתם של רבים עוד יותר. סביבנו אנשים רבים שאיבדו את משרותיהם, שהכנסתם פחתה, שעסקיהם קרסו ונסגרו, ומסיבות אלה ואחרות הם נקלעו לחובות גדולים שאין באפשרותם לפרוע.
מעבר לקושי הכלכלי היומיומי, בחלוף זמן קצר מאוד, נאלצים בעלי החובות להתמודד עם נושים שמתדפקים על דלתם, עם הליכים משפטיים, לרבות הליכי גבייה והטלת הגבלות על החייבים. במצב דברים זה, כניסה להליך פשיטת רגל מהווה פיתרון הגיוני ומאוזן.
ביום 15.09.2019 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע”ח-2018, שהחליף את פקודת פשיטת הרגל, תש”ם-1980, אשר הביא עמו שינויים רבים ומשמעותיים בדיני פשיטת רגל ופירוק חברות. מטרתו המרכזית של החוק כפי שהוצגה על-ידי המחוקק, הינה לאזן בין הצדדים ולאפשר לחייב לשקם את חייו לצד תשלום חובותיו לנושים ככל שניתן.
במשך שנים, הליכי פשיטת רגל נתפסו כקטסטרופה גדולה וכמוצא אחרון של החייב, אשר יש בהם להשפיע לרעה על עתידו והמשך חייו, אולם ההפך הוא נכון – במסגרת הליך פשיטת רגל, יכול החייב להמשיך לנהל את חייו ללא חשש מנקיטת הליכים והטלת מגבלות הפוגעות באפשרותו הבסיסית להתקיים.
אחד השינויים הבולטים שהביא עמו החוק החדש קשור בסמכות השיפוטית שבפניה מתנהל ההליך ובקביעת מסגרת זמנים להליך, כאשר כיום הליכי פשיטת רגל מתנהלים בבית משפט השלום ולא במחוזי, וכאשר מדובר בחובות בסכום של עד 150,000 ₪ – הליך פשיטת הרגל יתנהל בלשכות הוצאה לפועל יעודיות; בנוסף, בוטל בהוצאה לפועל הליך “איחוד תיקים”.
הליך פשיטת רגל נוגע לאדם המצוי במצב של חדלות פירעון ואינו יכול לפרוע את חובותיו, כאשר החייב עצמו ו/או מי מנושיו יכולים להגיש לממונה על הליכי חדלות פירעון (לשעבר הכונס הרשמי) בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון או בקשה להסדר נושים, אשר במהותה, הינה בקשה למתן צו לפתיחת הליכים – בקשה למתן צו כינוס וכניסה להליך פשיטת רגל.
ככל שהממונה דוחה את הבקשה, ההליך מסתיים כבר בשלב זה, וככל שהממונה מורה על צו לפתיחת הליכים, ההליך עובר לשלב הבא. בהתאם לסכום החובות הכולל, הממונה מפנה את התיק ללשכת ההוצאה לפועל או לבית משפט השלום.
צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון– כמוהו כמתן צו כינוס, ועם מתן הצו, ההליכים כנגד החייב מעוכבים עד להכרעה סופית בהליך פשיטת הרגל (למעט הליכים פליליים), ומוטלות על החייב מגבלות, למשל: עיכוב יציאה מן הארץ, הגבלה מלהחזיק כרטיס אשראי וכיוב’, כמו כן, נקבע לחייב צו תשלומים (סכום חודשי שעליו לשלם לקופת הכינוס), מוטלת עליו חובה להגיש מדי חודשיים דו”ח באשר לכלל הכנסותיו והוצאותיו, נקבע מועד לדיון בפני בית המשפט בתוך הזמן הקבוע בחוק וזאת לצורך הכרזה על החייב כפושט רגל, מתן צו לשיקום כלכלי ולאחריו מתן הפטר לחייב מחובותיו.
נאמן– במסגרת הצו לפתיחת הליכים, מתמנה לחייב נאמן, אשר בין תפקידיו לבדוק את מצבו הכלכלי של החייב ולכנס לידיו את כל ומלוא נכסיו, זכויותיו והכספים של החייב, לוודא שהחייב ממלא את חובותיו בהליך, אשר בד”כ מתמצים בתשלום צו התשלומים ובהגשת דו”חות דו חודשיים, ולהכריע בתביעות חוב המוגשות על-ידי הנושים.
בנוסף, הנאמן עורך לחייב חקירה מקיפה, ובסמכותו לבדוק ולחקור כל דבר רלבנטי באשר לחייב ולהליך המתנהל בעניינו. בהתאם לממצאים ולעובדות שבפניו, הנאמן מגיש לבית המשפט דו”ח מפורט באשר לחייב, וממליץ את המלצותיו.
הממונה הינו צד להליך, כאשר עורך הדין מטעם הממונה מעורב בהליך מתחילתו ועד סופו, ובד”כ חוות דעתו משפיעה רבות על ההחלטות של בית המשפט במסגרת ההליך.
לאחר כניסת החוק החדש לתוקפו, סמכויות הממונה הורחבו, כך שישנן בקשות שניתן להגיש ישירות להכרעת הממונה, וללא צורך בפנייה לבית המשפט.
תביעות חוב– בתוך 6 חודשים מיום פרסום הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים לחייב, רשאים הנושים להגיש לממונה תביעת חוב באשר לכספים שלטענתם חב להם החייב. תביעת החוב מועברת לנאמן והוא מחליט אם לקבל את התביעה או לדחותה.
במהלך תקופת הביניים, ממתן הצו לפתיחת הליכים ועד לדיון בפני בית המשפט, החייב נבחן, בהיבט של מצבו ויכולותיו הכלכליות, ובהיבט של התנהלותו בהליך ועמידה מלאה בדרישות ההליך, ובהתאם מוגשת המלצה לבית המשפט.
ככל שמדובר בחייב שאינו יכול לעמוד בהסדר תשלומים, למשל: חייב שהכנסתו החודשית מגיעה עד לקיום מחייתו בלבד סביר שהממונה ימליץ לבית המשפט על הפטר לאלתר.
ככל שבמסגרת ההליך נמצאו נכסים ו/או יכולת כלכלית מסוימת, ימליץ הממונה על “תוכנית לשיקום כלכלי”, במסגרתה יציע כיצד החייב ייפרע את חובותיו ו/או חלק מהם. בדרך כלל ימליץ הממונה על תוכנית פירעון ל-3 שנים, אך ייתכן כי גם לתקופה ארוכה יותר.
בהתאם לתוכנית המוצעת, בית המשפט מוציא צו לשיקום כלכלי, המבוסס על התוכנית לשיקום כלכלי, תוך קביעת אופן פירעון החוב, ותנאים נוספים שבכפוף להם החייב יקבל הפטר מחובותיו.
ככלל, בית המשפט יורה על מתן צו הפטר לחייב כאשר בית המשפט שוכנע כי כל מה שהיה ביד החייב לשלם לנושיו שולם או כאשר אין כל תועלת בהמשך ההליכים כנגד החייב.
משרדנו בעל ניסיון רב בייצוג במסגרת הליכי חדלות פירעון, משני צידי המתרס – חייבים או נושים – תוך הצלחה בהגנה על דירות מגורים, מתן אפשרות לחייבים לנהל עסקים עצמאיים והשגת תנאים מיטביים לסיום הליכי פשיטת הרגל, לרבות באמצעות הסדרים מול נושים.
אנו מעניקות שירות משפטי מקצועי בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ובהתאם לרצון הלקוח, תוך מתן יחס, ליווי אישי וזמינות מירבית.
אנו מאמינות כי כל לקוח הוא עולם ומלואו, ומשרדנו מתכנן בקפידה ומראש את ההליכים המשפטיים שנכון לנקוט, תוך ניהול התיק בחוכמה ובמקצועיות, ובהתאם לדין הנוהג.
בטרם תקבלו כל החלטה מומלץ להיוועץ בעורך-דין מומחה בתחום חדלות פירעון.
לתיאום פגישת ייעוץ, הנכם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו.
