פסק הדין התקדימי להכרה בזכויות של זוגות חד-מיניים התקבל בזכות מאבקו של יונתן דנילוביץ’, ופתח את השער להכרה המשפטית בזוגיות חד מינית, כאשר בג”צ פסק כי דנילוביץ’, אשר עבד כדייל בחברת התעופה אל-על, זכאי לקבל את הטבת כרטיסי הטיסה עבור בן זוגו, כפי שהטבה זו מוענקת לכל עובד עבור בן או בת זוגו הנשואים לו (בג”צ 721/94 אל-על נתיבי אויר לישראל בע”מ נ’ יונתן דנילוביץ).

מקרה נוסף בו הוכרו זכויותיהם של בני זוג חד-מיניים, הינו כאשר משרד הביטחון הכיר בבן זוגו של איש קבע שהלך לעולמו כאלמן צה”ל, בתום מאבק משפטי ודיונים בוועדות שהוקמו במשרד הביטחון (בג”צ 5398/96 שטיינר נ` שר הבטחון).

מאבקם של הזוגות החד מיניים הוביל להכרה בזכויות ירושה, שארים והטבות מס, כך בעניין פטור מתשלום מס שבח, לאחר שאחד מבני הזוג העביר מחצית מהבעלות על דירתו לבן זוגו ללא תמורה ונדרש לשלם על כך מס שבח. בני הזוג עתרו לבג”צ והעתירה נמחקה, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה דאז, הנחה את הפרקליטות להסכים להכיר בבני זוג מאותו המין, לצורך מיסוי מקרקעין של בני זוג המתגוררים באותה הדירה ( ע”א 5178/03, שטיינר נגד מס שבח מקרקעין).

מאבק נוסף של זוגות חד-מיניים אשר הניב תוצאות והוביל להענקת זכויות, הינו מאבק משפטי שהתנהל בעניין קבלת צו ירושה לאחד מבני הזוג עם מותו של אחד מהם. במסגרת ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי והתקבל בדעת רוב, נקבע כי “אין לראות בהוראות סעיף 55 משום הסדר שלילי, הבא לשלול את המעמד של ידועים בציבור משתי נשים או משני גברים החיים יחד”. כאשר לצד הכרה מבורכת זו בזכויותיהם של זוגות חד-מיניים, קבעו שופטי הרוב כי “הכרה בזכות הירושה של בני זוג בני אותו מין אינה משנה את דיני המשפחה בישראל ואינה יוצרת סטטוס חדש. היא צעד מתבקש מהמצב המשפטי הנוכחי” (ע”א 3245/03 (נצרת) ע.מ. נגד האפוטרופוס הכללי).