מזונות אישה
הבסיס המשפטי לחיוב אדם במזונות בן זוגו הינו החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי”ט-1959. סעיף 2 לחוק קובע כי אדם חייב במזונות בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה; כך שבמקרה שהאדם אינו משתייך לאחת העדות הדתיות המפורטות בחוק או כאשר לא חל עליו כל דין אישי (חסר דת) החיוב במזונות בן זוג יהא בהתאם להוראות חוק זה.
מזונות אישה
כאשר מדובר בבני זוג יהודים שנישאו כדת משה וישראל (נישואים על-פי ההלכה היהודית), במסגרת הכתובה הבעל מתחייב כלפי האישה לספק לה את “שארה, כסותה ועונתה”, כלומר את מזונותיה, ביגוד ומדור ולקיים עימה יחסי אישות.
להבדיל ממזונות קטינים, מזונות אישה אינם רק לסיפוק צרכיה ההכרחיים של האישה, אלא הם כוללים כל צורך והוצאה של האישה הנדרשים לרווחתה ולהנאותיה, לרבות כלכלה בסיסית, ביגוד והנעלה, מדור והוצאותיו, הוצאות החזקת רכב, קוסמטיקה ואיפור, חופשות ומותרות. היקף המזונות נקבע בהתאם לעיקרון ההלכתי “עולה עמו ואינה יורדת עמו”- כלומר שעד למועד הגירושין בפועל, האישה זכאית לשמור על רמת החיים אליה הורגלה במהלך חיי הנישואין, ולא פחות מרמת החיים עובר לנישואיהם.
היקף החיוב במזונות אישה
גובה המזונות שיחוייב הבעל לשלם לאישה ייקבע הן בהתאם לרמת החיים אליה הורגלה האישה והן בהתאם למעמדו של הבעל וחוזקו הכלכלי, לרבות השכלתו, הכנסותיו מכל מקור, רכוש, כספים, הטבות ממקום עבודתו וכיוב’. בבחינת כוחו הכלכלי של הבעל נלקחים בחשבון גם פוטנציאל ההשתכרות שלו והשתכרותו המוכחת בעבר. אמת המידה לקביעת מזונות אישה מבוססת על דין תורה, לפיו הבעל מחוייב לעשות כל שבידו ויותר, על מנת לכלכל את האישה ולספק לה את כל ומלוא צרכיה לרווחתה, כאשר האישה כלל אינה מחוייבת לעבוד.
הדין העברי לא השתנה, וגם בימינו כאשר נשים רבות עובדות ומפתחות קריירה, על הבעל עדיין מוטלת החובה לשאת במזונות אשתו. כאשר האישה עובדת, יוכל הבעל לטעון כי “מעשה ידיה – יהיו תחת מזונותיה”, כלומר כי מדובר באישה שהכנסתה מעבודה מספיקה לה לכיסוי צרכיה, כי אין היא זקוקה לכל תשלום מזונות מבעלה, ועל כן הוא פטור. במקרה בו הכנסת האישה מעבודה אינה מספיקה למילוי כל צרכיה והוצאתיה, הכלל הוא שהבעל יחוייב בתשלום מזונות לאישה, בהתאם לצרכיה אך גם בהתחשב בהכנסותיה.
המקרה החריג היחיד בו אישה אשר מתפרנסת די לכיסוי כל צרכיה והוצאותיה (שאז הבעל פטור) יכולה להגיש תביעה למזונותיה הינו בקיומה של עילת “מעוכבת מחמתו“. עילה זו מתקיימת כאשר בית הדין הרבני נתן פסק דין המחייב את הצדדים להתגרש, אך הבעל מסרב לתת לאישה גט ולקיים את פסק הדין לגירושין. במצב זה קמה לאישה זכות לתבוע את מזונותיה מהבעל ללא כל קשר לשאלה אם היא עובדת, מה מצבה הכלכלי והאם די בהכנסתה כדי לספק את כל צרכיה.
תקופת החיוב במזונות
מועד תחילת חיוב הבעל במזונות אישה הינו רק מעת שהוגשה על-ידי האישה תביעה למזונותיה, כאשר הכלל הוא כי לא ניתן לתבוע רטרואקטיבית. ככל שהבעל מחוייב במזונות אישה, בהתאם לדין האישי החל עליו, הוא יישא בתשלומם ממועד הגשת התביעה למזונות ועד לפקיעת הנישואין וגירושי הצדדים.
מדור האישה
זכאותה של האישה למזונותיה כוללת גם את זכותה למדור, להוצאות אחזקת מדור ואת הזכות לעשות שימוש במדור ובכליו, כשם שהורגלה לעשות במהלך חיי הנישואין. דמי המדור שישלם הבעל הינם תשלומי השכירות או התשלומים החודשיים להחזר המשכנתא, ואין תשלום בכפל.
כאשר דמי המדור משולמים לתשלומי החזר המשכנתא של האישה, ישנה גישה לפיה מדובר בתשלום הוני (המגדיל את רכוש האישה) ולא בתשלום שמטרתו להבטיח את מדורה של האישה, ועל כן תשלומי המשכנתא אינם עניין של מזונות. אולם הגישה הרווחת כיום הינה כי בעצם תשלום המשכנתא הבעל מקיים את חובתו למדור האישה, המהווה חלק ממזונותיה.
בבית המשפט לענייני משפחה הכלל הוא שכאשר האישה זכאית למזונותיה, על הבעל לספק לה במסגרתם גם מדור מתאים, אולם אין הבעל חייב לספק לאישה מדור בדירה ספציפית, למשל בדירת המגורים המסויימת בה התגוררו במהלך נישואיהם, אלא הוא יכול לספק לה מדור חלופי- דירה אחרת המתאימה בתנאיה וברמתה.
לעומת זאת בבית הדין הרבני, במסגרת תביעה למזונותיה, יכולה האישה לתבוע ולקבל סעד של מדור ספציפי, כך שהבעל יחוייב לספק לה מדור בדירה הספציפית בה התגוררו בני הזוג עובר למשבר הגירושין. מבחינת הבעל מדובר בסעד קשה, שכן חיוב הבעל במדור ספציפי בדירה המשותפת לצדדים, הלכה למעשה מונעת את מכירת הדירה ו/או חלוקתה ובעצם מונעת מהבעל את חלקו בדירה.
מזונות זמניים
בדומה לסוגיית מזונות קטינים, גם במסגרת תביעה למזונות אישה, יכולה האישה להגיש בקשה למזונותיה הזמניים, עד שתתברר תביעתה ויינתן פסק דין בתביעה שהגישה למזונותיה. מעבר לכך שמובן שאישה אשר אינה עובדת ואינה יכולה לספק את צרכיה, אינה יכולה להמתין עד למתן פסק דין, המזונות הזמניים נועדו להבטיח שעד לבירור התביעה לא יהיו שינויים ברמת החיים אליה הורגלה האישה.
מזונות אזרחיים
נוכח העובדה שהחיוב במזונות אישה נוצר מעצם מעשה הנישואין והחלת הדין האישי על הצדדים, עולה השאלה לגבי זכאותה של אישה למזונותיה במקרה של נישואים אזרחיים או של בני זוג ידועים בציבור.
בכל מקרה בו נבחנת זכאותה של אישה למזונותיה, בשלב הראשון יש לבדוק האם מתקיימים נישואין, שכן הדין העברי אינו מכיר בנישואין שלא נערכו כדת משה וישראל כנישואין בעלי תוקף. לפיכך, במקרה של בני זוג יהודים שנישאו בנישואים אזרחיים או המקיימים ביניהם קשר זוגי של ידועים בציבור, על-פי ההלכה הם אינם נשואים ואין להחיל עליהם את הדין האישי הקובע את חיובו של הבעל במזונות האישה.
במהלך השנים התפתחה בבתי המשפט פסיקה בעניין זה ועל-פי ההלכה הנוהגת כיום, גם במקרה של מי שנישאו בנישואין אזרחיים או שקיימו יחסים כידועים בציבור, יש זכאות לקבלת מזונות מבן/בת זוג. מזונות אלה נקראים “מזונות אזרחיים” או “מזונות משקמים”, כאשר מקור החיוב במזונות אלה הינו מכוח דיני החוזים הכלליים, תוך החלת עיקרון תום הלב ועיקרון ההסתמכות.
חיוב במזונות אישה על-פי הדין העברי, הינו כל עוד לא סודר הגט ובני הזוג התגרשו בפועל, לעומת זאת, ניתן לחייב אדם בתשלום מזונות אזרחיים לבת/ בן זוגו גם לאחר מועד הגירושין (במקרה של נישואין אזרחיים) או לאחר מועד הפירוד (במקרה של ידועים בציבור).
להבטחת סיפוק צרכיו של בן הזוג הזכאי למזונות בהתאם לרמת החיים בה הורגל, יש לנקוט בהליך משפטי מתאים, כאשר במקרים רבים סוגיית מזונות בן זוג, לרבות מזונות זמניים, הינה סוגייה מרכזית, אשר חשוב לברר כבר בשלבים הראשונים של הסכסוך. כך למשל במקרה של בני זוג שאחד מהם אינו עובד ואינו יכול לספק את צרכיו בעצמו או כאשר כוחם הכלכלי של בני הזוג אינו שווה וישנו צד אחד ששולט בכספים. במקרים מסוג זה, סוגיית מזונות בן זוג הינה קריטית ועשויה אף להשפיע על יכולתו של בן זוג “החלש” כלכלית להתמודד עם שאר הסוגיות העומדות במחלוקת במסגרת הגירושין.
משרדנו בעל ניסיון עשיר ורב שנים בניהול תיקי מזונות בן זוג, משני צדי המתרס, אשר מעצם טיבם הינם תיקים רגישים מאוד ובעלי היבטים כלכליים קריטיים. אנו מעניקות שירות משפטי מקצועי, יחס, ליווי אישי וזמינות מירבית.
משרדנו מתכנן, מנווט ומנהל כל תיק בחוכמה ובמקצועיות, תוך בניית אסטרטגיה משפטית נכונה בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה ומקרה ובהתאם לדין הנוהג.
בטרם תקבלו כל החלטה מומלץ להיוועץ בעורך-דין מומחה בתחום דיני המשפחה.
לתיאום פגישת ייעוץ, הנכם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו.
