אחריות הורית וחלוקת זמני שהות עם הילדים
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962 קובע כי ההורים הינם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים, מרגע לידתם ועד הגיעם לגיל 18. בנוסף ובין היתר, מגדיר החוק את תפקידי ההורים, חובותיהם כלפי ילדיהם הקטינים, את חובתם לפעול תמיד ובכל עניין לטובתם של הקטינים, ואת שיתוף הפעולה המתחייב מהם בכל הקשור והנוגע לענייני הקטינים.
במצב בו ההורים אינם חיים יחד, החוק קובע כי הם רשאים להגיע להסכם בעניין האפוטרופסות על הקטינים, האחריות ההורית עליהם וחלוקת זמני השהות עימם, ולאשר הסכם זה בבית המשפט. בית המשפט יאשר את ההסכם בין ההורים רק לאחר שנוכח ושוכנע כי ההסכם לטובת הקטינים.
כאשר ההורים אינם מצליחים להגיע להסכמות, החוק קובע כי בית המשפט מוסמך לקבוע בעניינים הללו, לרבות האחריות ההורית על הקטינים וחלוקת זמני השהות עימם, בהתאם לטובת הקטינים, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות לקבוע אחרת- זוהי “חזקת הגיל הרך”.
הקביעה הכמעט אוטומטית שהייתה בעבר, על-פיה ילדים קטינים עוברים לחזקת האם ולאב נקבעים הסדרי שהות, ניזונה רבות מ”חזקת הגיל הרך”- חזקה הקבועה בסעיף 25 לחוק ולפיה כאשר לא עלה בידי ההורים להגיע להסכמה בעניין האחריות ההורית על הקטינים, בית המשפט הוא שמוסמך לקבוע ולהכריע בעניין זה. ההכרעות השיפוטיות צריכות להתקבל על בסיס טובת הקטינים, “ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת”.
חזקת הגיל הרך אינה חזקה חלוטה, כך שהצד המתנגד לקיומה של החזקה יכול לטעון טענותיו תוך הצגת ראיות לסתירת החזקה, וככל שבית המשפט ישוכנע, תיתכן הכרעה שיפוטית המורה על העברת הקטינים בני פחות מ-6 שנים לחזקת אביהם.
כיום השיקול המרכזי המנחה, הן את בתי המשפט והן את אנשי המקצוע הוא “עיקרון טובת הילד”, לרבות זכותו של כל ילד להורות מיטבית מצד שני הוריו.
כיום, בתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ”א-2020, לא נעשה עוד שימוש במונח “משמורת”, ואת מקומו תפס המונח “אחריות הורית”, כאשר אין מדובר בשינוי טרמינולוגי בלבד, אלא בשינוי מכוון ומהותי שמטרתו לשנות את התפיסה כלפי שאלת משמורת ההורים על ילדיהם הקטינים. השימוש במונח “אחריות הורית” בא להדגיש כי אין מדובר בזכות של ההורים לקבל את המשמורת על הילדים, אלא בחובה המוטלת עליהם מכוח האחריות ההורית המתחייבת מכל הורה מעצם היותו הורה.
אחריות הורית הינה מונח משפטי הקובע מחד את חובותיהם של ההורים כלפי ילדיהם, בתוך כך האחריות לגדל אותם, לטפל בהם ולפעול תמיד לטובתם, לרבות שיתוף פעולה עם ההורה האחר בכל העניינים הקשורים והנוגעים לילדים; ומאידך להורה מוענקות זכויות, כגון הזכות לקבוע ולהחליט בענייניהם של ילדיו, למשל היכן יתגוררו, באיזו מסגרת חינוכית יתחנכו, איזה טיפול רפואי יקבלו וכיוב’.
מובן ששינוי המונח המשפטי אינו מונע את המחלוקות בין ההורים ואת ה”מלחמה” שביניהם על חזקת הילדים, ופעמים רבות המחלוקות בין ההורים כלל אינן רלבנטיות לשאלת טובת הילדים, ולעתים הורים אלה מונעים משיקולים זרים. במקרה של מחלוקת וטענות שמעלה הורה אחד כנגד ההורה האחר, בית המשפט ימנה אנשי מקצוע שיגישו לו חוות דעתם, ובמסגרתה ימליצו בעניין האחריות ההורית ו/או חלוקת זמני השהות עם הילדים.
כפי שציינו, העיקרון המנחה כיום, כעיקרון-על, הוא עיקרון טובת הילד, בתוך כך זכותו של כל ילד לגדול ולשהות עם שני הוריו, כשאין הורה אחד עדיף על פני ההורה האחר. בהתאם לכך, הנטייה כיום היא לקבוע “אחריות הורית” משותפת לשני ההורים ללא כל קשר לחלוקה ביניהם של זמני השהות עם ילדיהם.
בהתאם לתפיסה הרווחת כיום לפיה ההורים הם בעלי חובות ואחריות שווה כלפי ילדיהם, לא נעשה עוד שימוש במונח “הסדרי ראייה” ואת מקומו תפס המונח “זמני שהות”, תוך שימת דגש על חובתו של כל הורה לשהות עם ילדיו בימים ובזמנים קבועים, בהתאם לטובתם.
למרבה הצער, במסגרת סכסוך גירושין, לא אחת הורים נוהגים באופן פסול ופוגעני, אינם מתקשרים ביניהם בענייני הילדים, אינם מסוגלים להחליט יחד או מחליטים באופן חד צדדי בענייני הילדים, משתמשים בילדים על מנת לפגוע בהורה האחר, מונעים מהם להיפגש ובמקרים קשים אף מסיתים ומזיקים לקשר שבין הילדים וההורה האחר. נדגיש כי לזמן יש משמעות קריטית במצבים אלה, החל ממחלוקת קלה בעניין האחריות ההורית על הילדים או חלוקת זמני השהות עימם ועד למקרים קשים של ניכור הורי.
כיום, תביעות בעניינים אלה מכונות “תובענה בעניין קטין- החזקת קטין”, כאשר לפני כל נקיטת פעולה ובוודאי לפני כל הסכמה או חתימה על הסכם, יש להיוועץ בעו”ד מומחה לענייני משפחה.
סוגיות האחריות ההורית וחלוקת זמני השהות עם הקטינים הינן סוגיות מורכבות ובעלות חשיבות עצומה, אשר מוכרעות בהתאם ל”עיקרון טובת הילד” ויש בהן להשפיע במישרין על גובה דמי המזונות.
משרדנו מתמחה בדיני משפחה ובעל הצלחות כבירות בייצוג בתיקי אחריות הורית וחלוקת זמני שהות עם קטינים, במסגרתם, הצליח משרדנו להביא לחלוקה שוויונית של זמני השהות גם לגבי ילדים שגילם פחות מ-6 שנים, למנוע חלוקה שוויונית של זמני השהות במקרים שאין זו טובת הקטינים, והכל תוך הענקת שירות משפטי מקצועי, יחס אישי, ליווי צמוד ובניית אסטרטגיה משפטית יצירתית בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי.
בטרם תקבלו כל החלטה מומלץ להיוועץ בעורך-דין מומחה בתחום דיני המשפחה.
לתיאום פגישת ייעוץ, הנכם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו.
