איזון משאבים - חלוקת רכוש
אחת הסוגיות המשמעותיות שעל בני הזוג להתמודד עימן במסגרת הליך הגירושין, הינה סוגיית חלוקת הרכוש ביניהם, שכן על-פי הדין, עם גירושיהם, זכאי כל אחד מבני הזוג לקבל מחצית מהרכוש המשותף שצברו יחד.
חוק יחסי ממון בני בני זוג, התשל”ג-1973, חל על זוגות אשר נישאו לאחר 01.01.1974, ולא ערכו ביניהם כל הסכם ממון הקובע הוראות ספציפיות אחרות ו/או חלוקה רכושית אחרת. החוק קובע כי עם פקיעת נישואין, במקרה של גירושין או בשל מותו של אחד מבני הזוג, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל הנכסים המשותפים.
חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע את ברירת המחדל לחלוקת הרכוש בין בני זוג, וברירה זו היא הסדר איזון משאבים, הקובע שעם פקיעת הנישואין, כלל הרכוש של בני הזוג מחולק ביניהם באופן שווה, חצי-חצי; מכאן, שטרם ביצוע חלוקת הרכוש, יש לקבוע מהו הרכוש המשותף והיקפו.
מהו רכוש משותף
כל עוד לא נערך בין בני הזוג הסכם הקובע אחרת, הרכוש המשותף הינו כלל הרכוש שצברו יחד בני הזוג בתקופת השיתוף, ולצורך קביעה זו, תחילה יש לקבוע מהי “תקופת השיתוף”. כאשר מדובר בבני זוג נשואים, לכאורה אין קושי ובהתאם לאמור בחוק, תקופת השיתוף הינה החל ממועד הנישואין ועד למועד הגירושין, אלא שבמציאות, במרבית המקרים תקופת השיתוף מסתיימת הרבה לפני מועד הגירושין. החוק מתייחס למקרים אלה ומחריג אותם, ואז יש לקבוע מתי מסתיימת תקופת השיתוף, כלומר מהו “מועד הקרע”, המועד בו הפסיקו הצדדים לקיים ביניהם שיתוף כלכלי.
כך למשל, במרבית המקרים מוגשות תביעות לאיזון משאבים ולחלוקת הרכוש המשותף טרם הגירושין ואפילו לאחר תקופה שבני הזוג כבר חיים בנפרד ולא מקיימים ביניהם כל שיתוף כלכלי. במקרים אלה מועד הקרע ייקבע בהכרעה שיפוטית, כאשר בין היתר, ייבחנו מועד פתיחת ההליכים המשפטיים ו/או כל ראייה אחרת שיציגו הצדדים בפני בית המשפט להוכחת קיומו של המועד בו אירע הקרע ביניהם.
בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג, אין בעצם יצירת קשר הנישואין כדי לפגוע בקניינם של מי מבני הזוג ולהעניק לאחד מהם זכויות בנכסים של השני או לחייב אותו בחובות בן הזוג. בסעיף 5 לחוק נקבע כי לזכותו של כל אחד מבני הזוג לאיזון משאבים ישנם חריגים, כך למשל רכושו של אחד מבני הזוג אשר נרכש לפני הנישואין או התקבל בידיו כירושה או כמתנה (אפילו אם ניתן בתקופת השיתוף), אינו רכוש משותף ולא יבוא במסת הנכסים המשותפים ברי האיזון.
יחד עם זאת, החריגים המנויים בסעיף 5 לחוק אינם בבחינת קביעה חד משמעית, ובהחלט ייתכנו מקרים בהם רכוש הנכלל בחריגי החוק יוכר כרכוש משותף למשל, דירה שנרכשה על-ידי אחד מבני הזוג טרם הנישואין תוכר כרכוש משותף, ככל שבן הזוג הטוען לשיתוף בדירה יצליח לעמוד בנטל ההוכחה ויוכיח לבית המשפט כי הייתה כוונת שיתוף לגבי הדירה ולכן היא משותפת.
בעניין זה, חשוב להדגיש כי עצם רישומו של נכס מסויים רק על שמו של אחד מבני הזוג, אינו מספיק ואין די בו כדי להפחית את נטל ההוכחה המוטל על בן הזוג הטוען בעניין אותו הנכס.
אופן חלוקת הרכוש בפועל
הרכוש המשותף הינו כלל הרכוש אשר בני הזוג צברו יחד בתקופת השיתוף, למשל דירת מגורים, כלי רכב, עסקים, מוניטין עסקי, זכויות סוציאליות, קופות גמל, חסכונות מכל סוג שהוא, חשבונות בנק, מיטלטלין ורכוש נוסף מכל מין וסוג שהוא. במועד איזון המשאבים יש לקבוע את שוויו של הרכוש המשותף ולחלקו בין בני הזוג באופן שווה, כאשר בדרך כלל הערכת השווי והאיזון נעשים על-ידי אנשי מקצוע שבית המשפט ממנה– אקטואר, שמאי.
ברירת המחדל לחלוקה הינה חלוקת הרכוש המשותף בין בני הזוג בחלקים שווים, כך שכל אחד מהם יקבל מחצית משווים של הנכסים המשותפים ויישא במחצית מהחובות המשותפים, בין אם בדרך של חלוקה בעין ובין אם באיזון כספי בהתאם לשווי הנכסים או הזכויות.
סעיף 8 לחוק יחסי ממון בין בני זוג מעניק לבית המשפט “סמכויות מיוחדות” בתביעות לאיזון משאבים; למשל, בנסיבות מיוחדות שינומקו, רשאי בית המשפט לענייני משפחה, לבקשתו של בעל דין, לקבוע שחלוקת הרכוש לא תעשה בחלקים שווים, כך שאחד מבני הזוג יקבל חלק גדול יותר ממחצית הרכוש, כאשר המקרים המצויינים בחוק ובפסיקה, בהם בית המשפט רשאי להשתמש בסמכותו זו ולקבוע איזון משאבים בחלוקה לא שוויונית, אינם מהווים רשימה סגורה.
חלוקת הרכוש במקרה של בגידה
במקרה של גירושין אשר מעורבת בהם בגידה של אחד מבני הזוג, עולה השאלה האם ניתן לנשל את בן הזוג הבוגד מרכושו? באופן כללי, התשובה לשאלה זו שלילית.
בבתי המשפט לענייני משפחה, בגידה של אחד מבני הזוג אינה קשורה ואינה משפיעה על חלוקת הרכוש ואיזון המשאבים, כך שהחלוקה תתבצע בהתאם לקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג, וככלל, איזון המשאבים בין בני זוג נעשה בחלקים שווים.
לעומת זאת, בעבר נהגו בתי הדין הרבניים לדון ולפסוק בתביעות רכושיות בהתאם להלכה, כך שבמקרה שבו הוכחה בפני בית הדין הרבני בגידתה של אישה, היו יכולות להיות לכך השלכות על חלוקת הרכוש, וזכותה של האישה למחצית מהרכוש המשותף על-פי הדין האזרחי הייתה נשללת ממנה.
בהתאם להלכה הנוהגת כיום, לאחר שבחודש 06/2021 בית המשפט העליון הפך את פסק דינו האחרון בעניין, בגידה אינה יכול להוות סיבה לשלילת זכויות המגיעות לבן הזוג על-פי החוק.
איזון משאבים בתיקי רכוש מורכבים
משרדנו מתמחה בניהול תיקי רכוש מורכבים, אשר מעבר להיקף רכוש רב הכולל נכסי נדל”ן, חשבונות בנק, זכויות סוציאליות ומטלטלין, כוללים רכוש נוסף, למשל בעלויות בחברות שונות, אופציות, מניות וכיוב’, וכן רכוש שאינו רכוש מוחשי ויש להעריך את שוויו ולאזן אותו בין הצדדים, למשל נכסי קריירה ומוניטין.
כאשר מדובר בפירוד ו/או גירושין של אנשים בעלי עסקים ו/או קריירה יש לבחון סוגיות רכושיות נוספות שעולות כחלק בלתי נפרד מאיזון משאבי הצדדים.
נכסי קריירה – במצב בו אחד מבני הזוג למד והתפתח מקצועית, ולאורך השנים פיתח קריירה מקצועית מפוארת, בעוד בן הזוג השני היה אמון על גידול הילדים והבית, בית המשפט או בית הדין יעריכו את נכסי הקריירה של בן הזוג; כלומר כמה צפוי להשתכר אותו בן זוג בעתיד, ופערי ההשתכרות בין הצדדים יכולים לבוא לידי ביטוי בחלוקה הרכושית בין בני הזוג, כך שאיזון המשאבים וחלוקת הרכוש בין הצדדים יבוצעו תוך קיום שוויון מהותי ולא פורמלי.
נכסי מוניטין – מצב בו אחד מבני הזוג הקים משרד עצמאי הנושא את שמו, אשר לימים הפך להיות פירמה וצבר מוניטין, למשל משרד אדריכלים, משרד עורכי דין, משרד רואי חשבון וכיוב’. בית המשפט או בית הדין יעריכו את שווי המוניטין, באמצעות מינוי איש מקצוע מתאים, ובחלוקה הרכושית בין בני הזוג יאוזן גם המוניטין שנצבר.
סוגיית איזון משאבים וחלוקת הרכוש בין בני זוג הינה סוגייה חשובה ומשמועותית להמשך חייהם של כל אחד מבני הזוג, ויש לה סוגיות משנה רבות, כך שיש לנהל תביעות רכושיות במקצועיות ותוך בחירת האסטרטגיה המשפטית האופטימלית בכל מקרה ובהתאם לנסיבותיו.
משרדנו מתמחה בניהול תיקים בעלי אופי רכושי מורכב הכולל חברות ועסקים שבבעלות הצדדים, תוך בניית אסטרטגיה משפטית בניהול התיק והשגת תוצאות בהתאם לרצון הלקוח, והכל במקצועיות ותוך ליווי אישי וזמינות מירבית.
בטרם תקבלו כל החלטה מומלץ להיוועץ בעורך-דין מומחה בתחום דיני המשפחה.
לתיאום פגישת ייעוץ, הנכם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו.
