צוואה

חוק הירושה קובע כי יורשיו של אדם הינם “יורשים על-פי דין” או “זוכים” על-פי צוואה; ואכן, בזכותו של כל אדם, בעודו בחיים, צלול ומודע, לקבוע מי יהיו יורשיו אשר במותו יועבר אליהם עזבונו של המוריש. רצוי כי כל אדם יממש זכות זו ויערוך צוואה תקפה על-פי דין, ללא קשר לגילו ו/או לרכוש שצבר במועד עריכת הצוואה.

במסגרת צוואתו, יכול המצווה להביע את רצונו באשר לרכושו, לקבוע מי יהיו יורשיו ובאיזה אופן יתחלק עיזבונו ביניהם, כאשר כל אדם יכול להוריש את רכושו לכל אדם, חברה, גוף או ארגון, ולאו דווקא ליורשיו על-פי דין.

רבים טועים לחשוב כי יש לערוך צוואה כאשר מדובר באדם מבוגר ו/או שצבר רכוש ו/או כאשר ברצונו להוריש את רכושו למי שאינם מוגדרים בחוק “יורשים על-פי דין”.

בחוק הירושה קבועות ארבע צורות לעריכת צוואה:

1. צוואה בכתב יד– צוואה הנכתבת בכתב יד חייבת לכלול את תאריך עריכתה ועליה להיות חתומה בכתב ידו של המצווה. פעמים רבות, צוואות הנערכות בכתב יד יוצרות מחלוקות קשות ומורכבות בין הזוכים על-פי הצוואה ובין עצמם ואף בין הזוכים על-פי הצוואה ובין יורשיו על-פי דין של המוריש, שלעתים במסגרת הצוואה נושלו. בשל אופן עריכתה של צוואה בכתב יד, דהיינו ללא הליך בפני רשות, ללא עדים וללא נוכחות עורך דין, אשר יכולים להעיד על רצונו הכן והאמיתי של המצווה- הרי שבנקל ניתן יהיה לערער על תקפותה של הצוואה.

2. צוואה בעדים– צוואה הנערכת בנוכחותם של שני עדים המצויינים על גבי הצוואה כעדיו של המצווה לצורך עריכתה. נוכחותם של העדים נועדה בראש ובראשונה להעיד כי הצוואה נערכה מדעת ומתוך בחירתו ורצונו החופשי של המצווה, שהינו תנאי בסיסי לתקפותה של הצוואה.

3. צוואה בפני רשות– צוואה בפני רשות יכולה להיערך בכתב או בעל-פה, כאשר המצווה יכול להגיש את צוואתו הכתובה לאחת מהרשויות הבאות: רשם הירושה, בית משפט לענייני משפחה, בית הדין הרבני או נוטריון מוסמך, או שהמצווה יכול לומר את צוואתו בעל-פה בפני אחת מהרשויות הללו, ולקבל את אישור הרשות כי הצוואה נערכה כדין ונמסרה לידי הרשות.

4. צוואה בעל-פה– זוהי ברירת מחדל המיועדת לנסיבות ספציפיות שבהעדרן לא יהיה כל תוקף לצוואה בעל-פה. צוואה בעל-פה נערכת במקרה של “שכיב מרע” מול שני עדים המבינים את שפתו; כלומר כאשר המצווה נוטה למות או תופס עצמו כמי שנוטה למות, ובהעדר אפשרות פרקטית לערוך צוואה בכתב, הוא מוסר בעל-פה את צוואתו בפני העדים. עם שמיעת הצוואה או בסמוך, על העדים להעלות על הכתב את תוכן הצוואה והנסיבות שהובילו לעריכתה, ולמסור את המסמך שערכו לרשם הירושה. בחלוף חודש ממועד השמעת הצוואה וככל שהמצווה נותר בחיים והנסיבות לא השתנו, הצוואה מתבטלת.