צוואות וירושות

דיני צוואות וירושות מעוגנים בחוק הירושה, התשכ”ה-1965 ומהווים תחום מהותי ומשמעותי ביותר, שכן, בשלב מסויים במהלך החיים תחום זה נוגע ומשפיע על כל אדם ואדם.

דיני הירושה קובעים ומסדירים את האופן שבו אדם מעביר הלאה את רכושו לאחר פטירתו, כאשר כלל הרכוש כולל את זכויותיו וחובותיו של הנפטר ונקרא “עיזבון”.

ירושה

יורשים על-פי דין

חוק הירושה קובע כי עם מותו של אדם, עזבונו עובר ליורשיו, כאשר ככל שאותו אדם לא ערך צוואה תקפה, הרי שעיזבונו יחולק על-פי ההסדר הקבוע בחוק בין “יורשיו על-פי דין”.

החוק קובע מי הם “יורשים על-פי דין” וכן את סדר קדימותם של היורשים בהתאם לדרגת קרבתם המשפחתית למוריש: קרובים מדרגה ראשונה- בן זוגו וילדיו של המוריש, קרובים מדרגה שנייה- הורי המוריש, אחיו ואחיותיו, קרובים מדרגה שלישית- סבים וסבתות של המוריש וצאצאיהם (דודים ובני דודים).

בהתאם לכך, עם מותו של אדם, ראשית יש לבחון האם הותיר אחריו המוריש בן/בת זוג ו/או ילדים, לרבות ילדים מאומצים על-פי דין. במידה ואין למוריש קרובים כאמור, עוברים לבחינת הקרובים מדרגה שנייה וכן הלאה.

ככל שלמוריש אין קרובי משפחה מכל דרגה שהיא, הרי שכל ומלוא עזבונו של המוריש עובר לאפוטרופוס הכללי, אשר מחזיק בעיזבון למשך התקופה הקצובה בחוק, למקרה שיופיעו או יתגלו יורשים, ולאחר מכן עובר העיזבון באופן מלא לרשות המדינה ולבעלותה. 

מעבר לכללי החלוקה שלעיל, נקבעו בחוק הוראות ספציפיות לאופן החלוקה בין היורשים במקרים מסויימים, למשל:

1. ככל שהמוריש הותיר אחריו בן זוג- בן זוגו של המוריש אשר היה נשוי לו במועד פטירתו זכאי לקבל באופן בלעדי את המיטלטלין ואת כלי הרכב אשר שימשו את בני הזוג;

2. ככל שהמוריש הותיר אחריו בן זוג וילדים- בן הזוג זכאי לקבל מחצית מהעיזבון ויורשי המוריש האחרים יתחלקו בחלקים שווים במחצית האחרת;

3. ככל שהמוריש הותיר אחריו בן זוג והורים- בן הזוג זכאי לקבל מחצית מהעיזבון והורי המוריש זכאים לקבל את המחצית האחרת;

4. ככל שהמוריש הותיר אחריו בן זוג ואחים או סבים – בן הזוג זכאי לקבל שני שלישים מהעיזבון והאחים והסבים זכאים לקבל שליש; בנוסף, ככל שהעיזבון כולל דירת מגורים ובתנאי שבן הזוג והמוריש היו נשואים והתגוררו בה לפחות 3 שנים לפני מות המוריש- בן הזוג זכאי לקבל את כל חלקו של המוריש בדירה ושני שלישים מהעיזבון, כך שהאחים והסבים זכאים לקבל שליש מהעיזבון ללא דירת המגורים.

פסולי ירושה

זכותו של אדם המוגדר על-פי החוק כיורש או מי שנקבע כזכאי לרשת בצוואתו של המוריש, אינה זכות מוחלטת, שכן סעיף 5 לחוק הירושה קובע באופן מפורש מצבים בהם היורש לא יירש את המוריש, למשל במקרה שהיורש הורשע בעבירות הקשורות במותו ו/או בצוואתו של המוריש.

צו ירושה

לאחר מותו של המוריש, ובהעדר צוואה, כל אחד מיורשיו יכול להגיש לרשם הירושה בקשה למתן צו ירושה. עם קבלת הבקשה, היא מפורסמת ברשומות ו/או בעיתונות היומית, ובהעדר כל התנגדות הרשם מורה על מתן צו ירושה, אשר משמעותו מתן תוקף של פסק-דין לזהות היורשים ולאופן חלוקת העיזבון ביניהם.

התנגדות לירושה

 בתוך 14 ימים מיום פרסום הבקשה למתן צו ירושה, ניתן להגיש לרשם הירושה התנגדות, אשר בירורה ייערך בפני בית המשפט לענייני משפחה. מדובר בהליך משפטי לכל דבר ועניין, כאשר בית המשפט יכול לדחות את ההתנגדות, לקבלה או להורות על שינוי הירושה, הכל בהתאם לטענות שנטענו והוכחו בפניו במסגרת הליך בירור ההתנגדות.

מימוש הירושה והעברת העיזבון לידי היורשים מתאפשר רק עם מתן צו ירושה.

צוואה

חוק הירושה קובע כי יורשיו של אדם הינם “יורשים על-פי דין” או “זוכים” על-פי צוואה; ואכן, בזכותו של כל אדם, בעודו בחיים, צלול ומודע, לקבוע מי יהיו יורשיו אשר במותו יועבר אליהם עזבונו של המוריש. רצוי כי כל אדם יממש זכות זו ויערוך צוואה תקפה על-פי דין, ללא קשר לגילו ו/או לרכוש שצבר במועד עריכת הצוואה.

במסגרת צוואתו, יכול המצווה להביע את רצונו באשר לרכושו, לקבוע מי יהיו יורשיו ובאיזה אופן יתחלק עיזבונו ביניהם, כאשר כל אדם יכול להוריש את רכושו לכל אדם, חברה, גוף או ארגון, ולאו דווקא ליורשיו על-פי דין.

רבים טועים לחשוב כי יש לערוך צוואה כאשר מדובר באדם מבוגר ו/או שצבר רכוש ו/או כאשר ברצונו להוריש את רכושו למי שאינם מוגדרים בחוק “יורשים על-פי דין”.

בחוק הירושה קבועות ארבע צורות לעריכת צוואה:

1. צוואה בכתב יד צוואה הנכתבת בכתב יד חייבת לכלול את תאריך עריכתה ועליה להיות חתומה בכתב ידו של המצווה. פעמים רבות, צוואות הנערכות בכתב יד יוצרות מחלוקות קשות ומורכבות בין הזוכים על-פי הצוואה ובין עצמם ואף בין הזוכים על-פי הצוואה ובין יורשיו על-פי דין של המוריש, שלעתים במסגרת הצוואה נושלו. בשל אופן עריכתה של צוואה בכתב יד, דהיינו ללא הליך בפני רשות, ללא עדים וללא נוכחות עורך דין, אשר יכולים להעיד על רצונו הכן והאמיתי של המצווה- הרי שבנקל ניתן יהיה לערער על תקפותה של הצוואה.

2. צוואה בעדים– צוואה הנערכת בנוכחותם של שני עדים המצויינים על גבי הצוואה כעדיו של המצווה לצורך עריכתה. נוכחותם של העדים נועדה בראש ובראשונה להעיד כי הצוואה נערכה מדעת ומתוך בחירתו ורצונו החופשי של המצווה, שהינו תנאי בסיסי לתקפותה של הצוואה.

3. צוואה בפני רשות– צוואה בפני רשות יכולה להיערך בכתב או בעל-פה, כאשר המצווה יכול להגיש את צוואתו הכתובה לאחת מהרשויות הבאות: רשם הירושה, בית משפט לענייני משפחה, בית הדין הרבני או נוטריון מוסמך, או שהמצווה יכול לומר את צוואתו בעל-פה בפני אחת מהרשויות הללו, ולקבל את אישור הרשות כי הצוואה נערכה כדין ונמסרה לידי הרשות.

4. צוואה בעל-פה– זוהי ברירת מחדל המיועדת לנסיבות ספציפיות שבהעדרן לא יהיה כל תוקף לצוואה בעל-פה. צוואה בעל-פה נערכת במקרה של “שכיב מרע” מול שני עדים המבינים את שפתו; כלומר כאשר המצווה נוטה למות או תופס עצמו כמי שנוטה למות, ובהעדר אפשרות פרקטית לערוך צוואה בכתב, הוא מוסר בעל-פה את צוואתו בפני העדים. עם שמיעת הצוואה או בסמוך, על העדים להעלות על הכתב את תוכן הצוואה והנסיבות שהובילו לעריכתה, ולמסור את המסמך שערכו לרשם הירושה. בחלוף חודש ממועד השמעת הצוואה וככל שהמצווה נותר בחיים והנסיבות לא השתנו, הצוואה מתבטלת.

צוואה שאינה תקפה

תקפותה וחוקיותה של צוואה נבחנות בכל מקרה לגופו, בהתאם לדרישות החוק הספציפיות, דרישות צורניות ומהותיות, ובהתאם לנסיבותיו של כל מקרה. לכאורה, כתיבת צוואה בת תוקף וניסוח רצונו של המצווה באשר לרכושו, הינה פעולה פשוטה, אולם גם אם הצוואה משקפת נאמנה את רצון המצווה, הרי שעל מנת שהצוואה תהא תקפה, יש לוודא קיומם של תנאים ודרישות נוספות הקבועות בחוק, ומכאן, בין היתר, החשיבות בפנייה לעורך-דין בעל ניסיון ומומחה בתחום.

צוואה הדדית

סעיף 8א לחוק הירושה מאפשר לבני זוג, נשואים או ידועים בציבור, לערוך צוואה יחד, תוך הסתמכות הדדית והסכמה לגבי תוכנה של הצוואה. במסגרת צוואה הדדית, בדרך-כלל מצווים בני הזוג את עיזבונם כל אחד למשנהו, ולאחר מכן לצדדים שלישיים, או ישירות לצדדים שלישיים. צוואה הדדית יכולה להיערך במסמך אחד או בשני מסמכים נפרדים, שאינם חייבים להיות סימטריים מבחינת תוכנם.

על-פי כלל היסוד בדיני ירושה, לפיו המצווה יכול לחזור בו בכל רגע נתון מצוואתו, גם המצווים בצוואה הדדית יכולים לבטל את צוואתם, ובאפשרותם לקבוע בצוואה הוראות ספציפיות לעניין ביטול הצוואה שערכו. ככל שהצוואה ההדדית אינה כוללת הוראות לעניין ביטול, החוק קובע כי צוואה הדדית ניתנת לביטול, בתנאי שהמבקש את ביטול הצוואה ימסור הודעה למצווה השני, ובכך מתבטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים. אולם, אם אחד המצווים נפטר, ביטול הצוואה על-ידי הצד שנותר בחיים מחייב את הסתלקותו מכל מה שירש על-פי הצוואה ההדדית, בין בהשבה בעין ובין בשווה כסף.

צו לקיום צוואה

לאחר מותו של אדם אשר הותיר אחריו צוואה, כל אחד מיורשיו יכול להגיש לרשם הירושה בקשה למתן צו לקיום צוואה. עם קבלת הבקשה, היא מפורסמת ברשומות ו/או בעיתונות היומית, ובהעדר כל התנגדות ניתן צו לקיום צוואה, אשר משמעותו מתן תוקף של פסק-דין לצוואה. מימוש הצוואה והעברת העיזבון לידי הזוכים (יורשים על-פי הצוואה) מתאפשר רק עם מתן צו לקיום הצוואה.

התנגדות

בתוך 14 ימים מיום פרסום הבקשה למתן צו לקיום צוואה, רשאי כל צד ג’ שהינו בעל עניין בצוואה להגיש לרשם הירושה התנגדות, אשר בירורה ייערך בבית המשפט לענייני משפחה, תוך ניהול הליך משפטי לכל דבר ועניין, כאשר בית המשפט יכול לדחות את ההתנגדות, לקבלה, להורות על ביטול חלקי או מלא של הצוואה.

סוגיות בדיני צוואות וירושות הינן לרוב סבוכות ומורכבות, הן בשל העובדה שמדובר במאבקים מלאי אמוציות שמביאים עימם בני המשפחה והן בשל המשמעויות הכלכליות הכרוכות.

עריכת צוואה שקולה ונכונה, תוך חשיבה עתידית וחלוקה הוגנת, יהא בה הסדרה ראויה ברכושו של אדם לאחר מותו, אשר תבטיח מניעתם או צימצומם בסכסוכים אודות רכושו לאחר לכתו, ומכאן החשיבות העליונה בעריכת צוואה ובקיום היוועצות עם עורך-דין הבקיא בתחום.

משרדנו בעל ניסיון עשיר ורב שנים בעריכת צוואות על סוגיהן וניהול תיקי צוואות וירושות מורכבים ורגישים מאוד, אנו מעניקות שירות משפטי מקצועי בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה בהתאם לרצון הלקוח, תוך מתן יחס, ליווי אישי וזמינות מירבית.

אנו מאמינות כי כל לקוח הוא עולם ומלואו, ומשרדנו מתכנן בקפידה ומראש את ההליכים המשפטיים שנכון לנקוט בהתאם לרצון הלקוח, תוך ניהול התיק בחוכמה ובמקצועיות ובהתאם לדין הנוהג.

בטרם תקבלו כל החלטה מומלץ להיוועץ בעורך-דין מומחה בתחום צוואות וירושות.

לתיאום פגישת ייעוץ, הנכם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו.

יש לכם שאלות? רוצים להתייעץ איתנו?

השאירו פרטים ונחזור איכם בהקדם