איזון משאבים - חלוקת רכוש

אחת הסוגיות המשמעותיות שעל בני הזוג להתמודד עימן במסגרת הליך הגירושין, היא סוגיית חלוקת הרכוש  ביניהם, כאשר עפ”י הדין, עם גירושיהם, זכאי כל אחד מבני הזוג לקבל מחצית מהרכוש המשותף שצברו יחד.

חוק יחסי ממון בני בני זוג, התשל”ג-1973, חל על זוגות אשר נישאו לאחר 01.01.1974, ולא ערכו ביניהם כל הסכם ממון הקובע הוראות ספציפיות אחרות ו/או חלוקה אחרת. החוק קובע  כי עם פקיעת נישואין, במקרה של גירושין או בשל מותו של אחד מבני הזוג, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל הנכסים. .

חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע את ברירת המחדל לחלוקת הרכוש בין בני זוג, וברירה זו היא הסדר איזון משאבים, הקובע שעם פקיעת הנישואין, כלל הרכוש של בני הזוג מחולק ביניהם באופן שווה, חצי-חצי, ועל כן, טרם ביצוע חלוקה, יש לקבוע מהו הרכוש המשותף והיקפו.

מהו רכוש משותף

הרכוש המשותף הינו כלל הרכוש שצברו יחד בני הזוג בתקופת השיתוף, כמובן כל עוד לא נערך ביניהם הסכם הקובע אחרת, ולצורך קביעה זו, תחילה יש לקבוע מהי “תקופת השיתוף”. כאשר מדובר בבני זוג נשואים, לכאורה אין קושי ובהתאם לאמור בחוק, תקופת השיתוף תיקבע החל ממועד הנישואין ועד למועד הגירושין, אלא שבמציאות, במרבית המקרים תקופת השיתוף מסתיימת הרבה לפני מועד הגירושין, החוק מתייחס למקרים אלה ומחריג אותם, ואז יש לקבוע מתי מסתיימת תקופת השיתוף, כלומר מהו “מועד הקרע”, המועד בו הפסיקו הצדדים לקיים ביניהם שיתוף כלכלי.

כך למשל, במרבית המקרים, מוגשות תביעות לאיזון משאבים ולחלוקת הרכוש המשותף טרם הגירושין ואפילו לאחר תקופה שבני הזוג כבר חיים בנפרד ולא מקיימים ביניהם כל שיתוף כלכלי- במקרים אלה מועד הקרע ייקבע בהכרעה שיפוטית , כאשר בין היתר, ייבחנו מועד פתיחת ההליכים המשפטיים ו/או כל ראייה אחרת שתובא לפניו ע”י הצדדים להוכחת קיומו של הקרע ביניהם.

בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג, אין בעצם יצירת קשר הנישואין כדי לפגוע בקניינם של מי מבני הזוג ולהעניק לאחד זכויות בנכסים של השני או לחייב אותו בחובות בן הזוג, כאשר בסעיף 5 לחוק נקבע כי לזכותו של כל אחד מבני הזוג לאיזון משאבים ישנם חריגים, כך למשל רכושו של אחד מבני הזוג אשר נרכש לפני הנישואין, או התקבל בידיו כירושה או כמתנה, אינו רכוש משותף ולא יבוא במסת הנכסים המשותפים ברי האיזון.

יחד עם זאת, החריגים המנויים בסעיף 5 לחוק אינם בבחינת קביעה חד משמעית, ובהחלט ייתכנו מקרים בהם רכוש הנכלל בחריגי החוק יוכר כרכוש משותף, כך למשל דירה שנרכשה ע”י אחד מבני הזוג טרם הנישואין תוכר כרכוש משותף, ככל  שבן הזוג הטוען לשיתוף בדירה יצליח לעמוד בנטל ההוכחה ויוכיח לבית המשפט כי הייתה כוונת שיתוף לגבי הדירה ולכן היא משותפת.

בעניין זה, יודגש כי העובדה שנכס מסויים רשום רק על שמו של אחד מבני הזוג , אינה מספיקה ואין בה כדי להפחית את נטל ההוכחה המוטל על בן הזוג הטוען בעניין אותו הנכס.

 

אופן חלוקת הרכוש בפועל

כאמור לעיל, הרכוש המשותף הינו כלל הרכוש שבני הזוג צברו יחד בתקופת השיתוף, למשל דירת מגורים, כלי רכב, עסקים, מוניטין עסקי, זכויות סוציאליות, קופות גמל, חסכונות מכל סוג שהוא, חשבונות בנק, מיטלטלין ורכוש נוסף מכל מין וסוג שהוא. במועד איזון המשאבים יש לקבוע את שוויו של הרכוש המשותף ולחלקו בין בני הזוג באופן שווה, כאשר בד”כ הערכת השווי והאיזון נעשים ע”י אנשי מקצוע שבית המשפט ממנה– אקטואר, שמאי.

ברירת המחדל לחלוקה הינה שהרכוש המשותף יתחלק בין בני הזוג בחלקים שווים, כך שכל אחד מהם יקבל מחצית משווים של הנכסים המשותפים ויישא במחצית מהחובות המשותפים, בין אם בדרך של חלוקה בעין ובין אם באיזון כספי בהתאם לשווי.

סעיף 8 לחוק יחסי ממון בין בני זוג מעניק לבית המשפט “סמכויות מיוחדות” בתביעות לאיזון משאבים, למשל, בנסיבות מיוחדות שינומקו, רשאי בית המשפט לענייני משפחה, לבקשתו של בעל דין, לקבוע שחלוקת הרכוש לא תעשה בחלקים שווים, כך שאחד מבני הזוג יקבל חלק גדול יותר מחצי, כאשר בחוק ו/או בפסיקה אין רשימה סגורה של מקרים בהם ביהמ”ש יכול להשתמש בסמכותו זו ולקבוע איזון משאבים בחלוקה לא שוויונית.

חלוקת הרכוש במקרה של בגידה

במקרה של גירושין שמעורבת בהם בגידה של אחד מבני הזוג, עולה השאלה האם ניתן לנשל את בן הזוג הבוגד מרכושו, ממחצית הרכוש המגיעה לו בהסדר איזון המשאבים? באופן כללי, התשובה לשאלה זו שלילית.

בבתי המשפט לענייני משפחה, בגידה של אחד מבני הזוג אינה קשורה ואינה משפיעה על איזון המשאבים וחלוקת הרכוש, בהתאם לקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג, ככלל- איזון המשאבים בין בני זוג נעשה בחלקים שווים.

לעומת זאת, בתי הדין הרבניים נהגו לדון ולפסוק בתביעות רכושיות בהתאם להלכה, כך שבמקרה שבו הוכחה בפני בית הדין הרבני בגידתה של אישה, היו לכך השלכות על חלוקת הרכוש, ונשללה מהאישה זכאותה לחלקה ברכוש המשותף עפ”י הדין האזרחי.

בהתאם לההלכה הנוהגת כיום, לאחר שבחודש 06/2021 בית המשפט העליון הפך את פסק דינו האחרון בעניין, בגידה אינה יכול להוות סיבה לשלילת זכויות המגיעות לבן הזוג עפ”י החוק.

סוגיית איזון משאבים וחלוקת הרכוש בין בני זוג הינה סוגייה חשובה ומשמועותית להמשך חייהם של כל אחד מבני הזוג, ויש לה סוגיות משנה  רבות, כך שיש לנהל תביעות רכושיות במקצועיות ותוך בחירת האסטרטגיה האופטימלית בכל מקרה ובהתאם לנסיבותיו.

משרדנו מתמחה בניהול תיקים בעלי אופי רכושי מורכב הכולל חברות ועסקים שבבעלות הצדדים, תוך בניית אסטרטגיה משפטית בניהול התיק והשגת תוצאות בהתאם לרצון הלקוח, והכל במקצועיות ותוך ליווי אישי.