מזונות קטינים

סוגיית מזונות הקטינים הינה סוגיה משמעותית ומורכבת, שכן במרבית מקרי הגירושין או הפירוד רמת החיים יורדת.

כל קטין זכאי למזונות מהוריו, ובקביעת מזונות קטינים נלקחים בחשבון קריטריונים שונים, לרבות צרכיהם ההכרחיים של הקטינים, גיל הקטינים, זמני השהות של הקטינים עם כל אחד מההורים והכנסות ההורים מכל המקורות.

הבסיס המשפטי לחיוב הורה במזונות ילדיו הקטינים הינו החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי”ט-1959. סעיף 3 לחוק קובע כי אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים בהתאם להוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.

במקרה של יהודים בישראל, הדין האישי הינו הדין העברי (ההלכה) אשר על פיו החיוב במזונות ילדים (שאינו מדין צדקה) חל באופן אבסולוטי על האב בלבד.

לעניין חיוב ההורה במזונות ושאלת היקף החיוב, בדין העברי, קיימת חלוקה ל-3 קבוצות גיל:

  • קטינים בגילאי 0-6 שנים  המכונים– “קטני קטינים” – חובת האב לזון את הקטינים ולספק את צרכיהם ההכרחיים מוחלטת.
  • קטינים בגילאי 6-15 שנים – חובת האב לזון את ילדיו הקטינים מוחלטת באשר לצרכיהם ההכרחיים של הקטינים; וכאשר המזונות הינם מדין צדקה – החובה לזון את הקטינים חלה על שני ההורים.
  • קטינים בגילאי 15-18 – צרכיהם והוצאותיהם של הקטינים הם מדין צדקה ולפיכך החובה לזון אותם חלה על שני ההורים.

במקרה בו לא חל על הורה כל דין אישי (חסר דת) או כאשר עפ”י הדין האישי החל עליו ההורה אינו חייב במזונות, חיוב ההורה במזונות ילדיו הקטינים וילדיו הקטינים של בן-זוגו הינו עפ”י הוראות חוק זה.

 

בשנת 2017  ניתן פסק דינו של ביהמ”ש העליון בבע”מ 919/15 בעניין מזונות קטינים, ודבר נפל בישראל-

עד לפסק הדין, במקרה של פירוד או גירושין, כל אב בישראל היה מחויב לבדו בתשלום מזונות הקטינים, בין אם היה מקיים עימם זמני שהות מצומצמים, בין אם היה מקיים עימם זמני שהות נרחבים, ואף במקרים שההורים קיימו ביניהם חלוקה שוויונית של זמני השהות עם הקטינים.

במצב זה, הלכה למעשה, אבות רבים נשאו בכפל מזונות, כאשר מעבר לתשלום עבור הוצאות הילדים וצרכיהם בזמני השהות של הקטינים עימם, נשאו האבות בתשלום האמור גם בגין הוצאות הקטינים וצרכיהם בזמני השהות ששוהים הקטינים בבית האם.

 

בפסק דינו מחודש 07/2017 קבע בימ”ש העליון הלכה חדשה, לפיה החובה לשאת במזונותיהם של קטינים מגיל 6 שנים ומעלה, חלה על שני ההורים, כך שכיום גם על האם חלה החובה לשאת במזונות הקטינים, זאת בהתאם לחלוקת זמני השהות שלה עם הקטינים וליכולתה הכלכלית.

שאלת גובה המזונות בו יחויב כל אחד מן ההורים, נקבעת על פי זמני השהות שלו עם הקטין, צרכי הקטין ועל פי יכולתו הכלכלית של ההורה.

בהתאם להלכת בע”מ 919/15, במצב בו מתקיימת בין ההורים חלוקה שוויונית של זמני השהות עם הקטינים והכנסת ההורים דומה, בתי המשפט לענייני משפחה לא יפסקו סכום למזונות הקטינים. אולם, ככל וקיים פער בהכנסות ההורים, ובהינתן שזמני השהות עם הקטינים מתחלקים באופן שווה בין ההורים, ההורה בעל ההכנסה הגבוהה עשוי להיות מחוייב בתשלום דמי מזונות להורה השני, אך גובהם של דמי המזונות נמוכים מהסכומים שבעבר היו מוטלים על האבות עד להלכת בע”מ 919/15.

 

סוגיית דמי המדור והוצאותיהם החריגות של הקטינים –

דמי המדור הוא תשלום בגין שכר דירה או משכנתא על דירת מגורים של ההורה עימו שוהים הקטינים במרבית הזמן, כאשר בתי המשפט לענייני משפחה נהגו לחייב את האב באחוז קבוע מדמי המדור החודשי בהתאם למספר הקטינים.

בעקבות ההלכה החדשה, היוצרת מצב משפטי של שוויון בנטל, במצב בו חלוקת זמני השהות בין ההורים עם הקטינים שוויונית ורמת ההכנסה דומה, אין פוסקים דמי מדור מהורה אחד לאחר.

כמו כן, לאחר ההלכה החדשה ולאורה, מסווגים את הוצאות הילדים להוצאות תלויות שהות – הוצאות שוטפות של הקטינים בהן נושא ההורה עימו הם שוהים, ולהוצאות שאינן תלויות שהות – הוצאות בהן יחלקו ההורים בהתאם לגובה הכנסתם.

 

סוגיית מזונות הקטינים הינה סוגייה מורכבת וההכרעה בה נקבעת לאורם של שיקולים רבים, ובראשם “עיקרון טובת הילד”, ובכל מקרה אין מדובר במתמטיקה פשוטה.

למשרדנו הצלחות כבירות בייצוג בתיקי מזונות, במסגרתם, לאחר ההלכה החדשה, הצליח משרדנו לבטל את חיוב המזונות לאב גם לקטינים מתחת לגיל 6 שנים, להגדיל את סכום המזונות לקטינים שגילם מעל 6 שנים ועוד, והכל תוך יחס אישי, ליווי צמוד ובניית אסטרטגיה יצירתית בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי.